עַמִּי אוֹהֵב לָלֶכֶת לַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ וְלִרְקֹד אִתָּהּ. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מִתְעַקֵּשׁ לִלְבֹּשׁ אֶת הַשִּׂמְלָה הֲכִי יָפָה וַהֲכִי מִסְתּוֹבֶבֶת, הִיא מִתְנַגֶּדֶת. עַד שֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתוֹ רוֹקֵד בָּהּ.
 
סִפּוּר נוֹגֵעַ לַלֵּב עַל יַחֲסֵי חֲבֵרוּת, עַל רִגּוּשׁ וַהֲנָאָה, וְעַל הַחֶדְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּשֻׁתָּפוּת אֲמִתִּית.
 
הַסִּפְרִיָּה שֶׁלִּי הִיא סִדְרָה הַמְּיֹעֶדֶת לִילָדִים וְלִילָדוֹת שֶׁמַּתְחִילִים לִקְרֹא לְבַד. סִפְרֵי הַסִּדְרָה כּוֹלְלִים כִּשְׁלֹושׁ מֵאוֹת מִלִּים בִּלְבַד וּמַצִּיגִים סִפּוּרִים מוֹתְחִים, מְבַדְּרִים וְנוֹגְעִים לַלֵּב, מְלֻוִּים בְּאִיּוּרִים מַרְהִיבִים שֶׁמּוֹסִיפִים לַחֲוָיַת הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה. מַטְּרַת הַסִּדְרָה לְלַמֵּד לִקְרֹא בְּעֶזְרַת סִפּוּרִים טוֹבִים, וּבְמַקְבִּיל לְעוֹדֵד אֶת אַהֲבַת הַסִּפְרוּת וְהַקְּרִיאָה.