כַּאֲשֶׁר מַיָה וְאָחִיהָ פְלִיפּ נִּתְקָלִים יוֹם אֶחָד, לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה, בְּכֶלֶב קָטָן לְלֹא בְּעָלִים, הֵם מְאֻשָּׁרִים מְאוֹד.
אֲבָל הֵם מִתְקַשִּׁים לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם, כְּשֶׁמִּתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהַכֶּלֶב הַזֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר!
זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, אַתֶּם אוֹמְרִים?
תִּתְפַּלְּאוּ!
כִּי הַכֶּלֶב הַזֶּה הוּא חוֹטֶ"ם כֶּלֶב יוֹצֵא דֹּפֶן שֶׁנּוֹלַד בְּמַעְבָּדָה. שָׁם גִּדְּלוּ וּפִתְּחוּ אוֹתוֹ חוֹקְרִים מַבְרִיקִים, בְּמַטָּרָה לִיצוֹר כֶּלֶב מֻשְׁלָם.
וּכְשֶׁחוֹטֶ"ם בּוֹרֵחַ וְכָל הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם מִשְׁתַּבְּשׁוֹת, הֵם יַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת הַמַּצָּב לְקַדְמוּתוֹ.
וְאֵיךְ יוּכְלוּ מַיָה וּפְלִיפ לַעֲזוֹר?
 
הִצְטָרְפוּ גַּם אַתֶּם לְהַרְפַּתְקָה מְרַתֶּקֶת, מְשַׁעֲשַׁעַת וּמְסַמֶּרֶת פַּרְוָה!