"מדינת ניו יורק," הפליג נוח בידענות, "היא הגדולה במדינות הברית. היא משתרעת על 112,356.4 קילומטרים רבועים המחולקים ל־55 מחוזות ובהם 6,087 עיירות וערים לצד 24,282,000 מטרים רבועים של אדמה חקלאית. חוקת המדינה מיוסדת על שוויון זכויות. איננו מפלים דת אחת מרעותה... כאן, במדינה כבירה ומתקדמת זאת, יקיץ הקץ על נדודיהם הארוכים של בני עמי האהובים."
 
במחצית הראשונה של המאה ה־19, יהודי בשם פלוני משקיף על חייהם של בני עמו, ונוכח לראות כי מצבם בכי רע. דווקא אז מגיעה בשורה משונה מהעולם החדש: דיפלומט יהודי־אמריקני מכריז על הקמת מדינת מקלט ליהודים על אדמת גרַנד איילנד, ניו יורק.
 
דרך עיניו של פלוני ובלשון אגדית, מצייר לנו הסופר היהודי־בריטי ישראל זנגוויל דיוקן ססגוני של דמות שהייתה באמת: מרדכי מנואל נוח, שחזה לשים עצמו לשופט על ישראל כבימי קדם. דרך דמותו, אנו זוכים להיחשף לסיפור האמיתי על המדינה היהודית שלא הוקמה, שנקרא בימינו לא רק כסיפור המבוסס על פרק בהיסטוריה הציונית, אלא גם כמשל הצופן את עתידו של העם היהודי.