שלושה נושאים גדולים מפעמים בשירת רמי דיצני – האהבה; הפציעה והסבל; המחאה מול המלחמה – והם מופיעים בה בצורות ובלבושים מרהיבים, מפתיעים, ואפילו חידתיים. “לדמעת תימהון” (כבצירוף האלתרמני) נוצרה השירה הזאת. למקרא הספר השלם מתבאר היטב ההישג הגדול שבהם: הם נוצרו מתוך מודעות חריפה לשחיקה העזה שחלה בדיבור הציבורי על אודות הנושאים הללו.