השנה היא 1837. צייר הנוף ההרפתקן יוהאן מוריץ רוגנדס, מגדולי ציירי הנוף של המאה ה־19, יוצא למסע ברחבי מקסיקו, צ׳ילה וארגנטינה. הספר שבידכם אינו ביוגרפיה, אלא יצירה המתמקדת בלב ליבו של ניצוץ היצירה; צלילה למים העמוקים, הבדיוניים, של רגע אחד מבודד בזמן. 
 
מטרתו הסודית של רוגנדס היא ליישם את תורתו המדעית־פילוסופית של אלכסנדר פון הומבולדט על האמנות כמכלול; על הראייה והביטוי של הכול יחד. רוגנדס משוכנע כי רק שהייה בליבם של מרחבים אינסופיים ומסתוריים, בלתי נתפסים, תוכל לעורר בו השראה אמיתית. ביקור חטוף בנחלותיה של מנדוסה מעניק לו אפשרות לממש את חלומו. הוא נוסע למישורי הפמפס, בהמתנה כמעט מיסטית לרגע המכונן; שם ייחשף לניצוץ המפלצתי, למחיר העל־אנושי ולהארכה החווייתית שיזניקו את יכולות הרישום שלו ויובילו להארה, שתחייב אותו לברוא דרך חדשה לעשות אמנות. אך תקרית מוזרה ופתאומית המשתלטת כליל על גופו והווייתו תאלץ אותו לחדול ממסעו ותשנה את חייו לעד. מרגע זה הכול אפשרי; משום שבסיפוריו הבדיוניים דן איירה גם בספרות, יצירה ופילוסופיה, ברגע הכתיבה, בתרבות ובזמן – בכל אחד לחוד ובכולם גם יחד. 
 
אולי הפעם, בשנת 2022, שלוש-עשרה שנה לאחר שספרו הראשון ראה אור בעברית, לאחר ששלושה מספריו נתקלו באדישות ואי־הבנה בישראל ולאחר שזכה למעמד בלתי מעורער של סופר בעל חשיבות  בינלאומית, ססר איירה יזכה סוף סוף להכרה במחוזותינו כאחד היוצרים החיוניים, החדשניים והגאונים הפועלים כיום בעולם הספרות, ההגות והאמנות.