דַּלְתּוֹת הַתּוֹדָעָה נִפְתְּחוּ / וּמָה / עַל בְּלִימָה / הַמֶּרְחָק פָּלַשׁ פְּנִימָה".
 
פזור, ספרו החדש של זלי גורביץ', מנסח רגעים פזורים בהם נחשפת החמקמקות של התפישה ושל המילים, רגעים בהם הזמן פורע את סדר העולם וההכרה נתקלת בגבולותיה. 
השירים מנסים להחזיק את מה שאינו מצליח להתכנס לשלם. זהו דיבור של תודעה שנפרצה. אניצי דמיון, קרעי ענן, עבר שנפער.