אנו חוזרים אל האי היווני סקיאתוס, שאותו למדנו לאהוב ביצירות המופת "חאדולה" ו"אישה בים". בתחילת הנובלה נפגוש את דודה סְקֶבו, אלמנה שמתעוררת, כמו בכל בוקר, ומתבוננת בים האגאי דרך חלון ביתה. מימין ומשמאל נמצאים אותם השכנים שתיכף יתעוררו לאותה השגרה הנעימה ולאותן השיחות. למטה, עובדי נמל הולכים לעבודה, ובמספנה עומדות כמה סירות בשיפוצים. אלא שהפעם, באופק הרחוק, לצידם של שני איים לא מיושבים, סְקֶבו מבחינה בתופעה מדאיגה: ספינה מסתורית ולא מזוהה עוגנת בשממה. 
 
בשלהי המאה ה-19 סבל האזור ממגפת הכולרה, ומיד נשאלת השאלה: מאיפה הגיעה הספינה? האם היא מאוישת? האם יש קשר בין המגפה ובין הספינה? והאם בנה הימאי של דודה סְקֶבו נמצא שם? 
מהרגע שבו תרד דמותנו אל סמטאות האי, אל המכולת, הכיכר, הסנדלר, הנמל - כדי לאסוף מידע ופיסות של רכילות לבירור המאורע, יוביל אותנו הספר לעלילה בלתי נשכחת.
 
דרמה, נופים, הומור, תיאורים נטורליסטיים ופורטרטים למסגור, מתח, תהיות על טבע האדם. הכל מתכנס ליצירה קמרית שמזריקה מנות גדושות של חיים לבליטת אדמה יוונית מוקפת מים.