הנרי מורגנטאו (1946-1856) היה עורך דין, איש עסקים ושגריר ארצות־הברית באימפריה העות'מאנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה. כשגריר באימפריה העות'מאנית, מורגנטאו היה מזוהה כקול האמריקאי החשוב ביותר נגד רצח העם הארמני. על אף שעניין ביטחונם של אזרחים אמריקאים (מסיונרים נוצרים ברובם) ושל יהודים היה בראש סדר העדיפויות של תפקידו כשגריר, מורגנטאו ציין שהנושא שמעסיק אותו ביותר הוא העניין הארמני. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה ארצות־הברית נותרה ניטראלית, ולכן השגרירות האמריקאית ומורגנטאו ייצגו בקונסטנטינופול אינטרסים שונים של בעלי ברית שנותרו ללא ייצוג דיפלומטי באימפריה בשל המלחמה. כשהשלטונות העות'מאניים החלו בחיסול שיטתי של העם הארמני בשנים 1915-1914 , שולחנו של מורגנטאו הוצף מדי שעה בדיווחים של קונסולים אמריקאים השוהים במקומות שונים ברחבי האימפריה המתעדים מעשי טבח וגירוש המוני של אוכלוסייה ארמנית. עם התגברות קצב העדויות שהתקבלו, עדכן מורגנטאו את הממשל האמריקאי על פעולותיה של הממשלה העות'מאנית וביקש את התערבותו. הממשל האמריקאי, שלא היה מעוניין להיגרר למעורבות במלחמה, נותר כוח ניטראלי והסתפק בהודעת גינוי רשמית בלבד. מורגנטאו קיים פגישות רמות דרג עם מנהיגי האימפריה העות'מאנית בניסיון לשפר את מצבם של הארמנים, אך מחאותיו זכו לדחייה ולהתעלמות. ספר הזיכרונות של הנרי מורגנטאו, סיפורו של השגריר מורגנטאו, הוא תיאור ייחודי של שנותיה האחרונות של האימפריה העות'מאנית וכניסתה למלחמת העולם הראשונה. הספר מכסה כמה נושאים עיקריים שיש ביניהם קשר הדוק, ובמרכזם ההיערכות הגרמנית למלחמה, כניסת העות'מאנים למלחמה, והג'נוסייד הארמני. חשיבותו של הספר נובעת מהיותו מקור חשוב למידע לא רק על הג'נוסייד הארמני, אלא גם על המדיניות העות'מאנית, הגרמנית, הרוסית, והאמריקאית בתקופה מכרעת בתולדות העולם.
