רגר, מבקר המוזיקה הזקן של הטיימס, מזמן את חברו הקשיש אטצבאכר לפגישה דחופה במוזיאון ההיסטורי לאמנות בווינה בשעה אחת-עשרה וחצי.
למעלה משלושים שנה, מספר לנו אטצבאכר, בכל יום סירוגי מלבד יום שני. מגיע רגר לפני הצהריים למוזיאון ומתיישב על ספסל באולם בורדון מול תמונתו של טינטורטו האיש עם הזקן הלבן.

אטצבאכר מקדים בשעה כדי להתבונן מהצד בידידו בזמן שהוא מתבונן באיש עם הזקן הלבן. הוא נזכר במה שרגר אמר לו אתמול ונדמה לו שרגר מתבונן במשהו שונה לחלוטין המצוי מאחורי האיש עם הזקן הלבן. בשעה אחת-עשרה ועשרים קם רגר ממקומו ולפני שהוא מספר לאטצבאכר על תכלית הפגישה הוא מדבר על אמנות, על פילוסופיה, על אוסטריה, על גרמניה, על עצמו ועל אלה המכונים המייסטרים הדגולים.