שני החיבורים המכונסים בספר זה , "מחשבת הלב" ו"נשמת העולם", הנחשבים כנקודת ציון בהגותו של ג'יימס הילמן, קוראים לנו להפנות את המבט הפסיכולוגי לכיוון חדש: אל העולם.
 
הילמן, מתלמידיו המקוריים ביותר של יונג, נחשב למייסד אסכולת ״הפסיכולוגיה הארכיטיפית״, הרואה עצמה כתנועה חברתית שמטרתה לבחון מחדש את הפסיכולוגיה, הפסיכותרפיה והפסיכופתולוגיה במונחים של הדמיון בתרבות האנושית. תאוריית ה- anima mundi (נשמת העולם) שכה מזוהה עמו, היא אולי המהלך העמוק ביותר שביקש לחולל בתוך השדה הפסיכולוגי, ואולי גם האתגר הקשה ביותר: להשיב לעולם את הסובייקטיביות המודחקת שלו.
 
הילמן מציע להתבונן מחדש בפסיכולוגיה ואף להעניק לה חזון מחודש. הצעתו כוללת תרפיה החורגת מגבולות חדר הטיפול וממגבלות הבלעדיות המקצועית; בכתיבה פואטית, מגוונת ומשתנה תדיר הוא קורא לפסיכולוגיה למצוא מחדש את שורשיה הנטועים בעולם, ולקום לתחייה כדיבור (logos) של הנשמה (psyche).
 
לספר מצורפת אחרית דבר מאת המתרגמת, "נפש בגודל של כדור הארץ".