הגיע הזמן לדבר על הצל
         אם לא היה אור בעולם היינו רואים שיש חושך
 
הִגִּיעַ הַזְּמַן לְדַבֵּר עַל הַצֵּל
כְּלוֹמַר עַל הָעֲנָנִים וּמָה שֶׁהֵם
עוֹשִׂים אוֹ לֹא עוֹשִׂים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל וּמוֹתִיר קַו רוֹעֵד אֵצֶל
הַיָּם, וְעַל זֶה שֶׁהוּא שָׁם
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּלוֹמַר
לֹא כָּל הַזְּמַן
אֶלָּא עִם בֹּקֶר
אֶל מוּל הָעֲנָנִים
שֶׁהֵם תָּמִיד שָׁם בִּימֵי קַיִץ כָּאֵלּוּ
אֵיךְ הֵם אוֹמְרִים לָאוֹר הַעֲלֵם אוֹ הוֹפַע מִיָּד
קוֹרְאִים לַחֹשֶׁךְ חֹשֶׁךְ
לַיּוֹם יוֹם.
וְאַחֲרֵי כַּמָּה רְגָעִים אֲרוּכִים
הוֹפְכִים אֶת הַהֲוָיָה אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ
לַחֲשׂוּפָה – כְּלוֹמַר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית
גּוֹרְמִים לִי לְהַשְׁפִּיל מַבָּט
וּלְהִסְתּוֹבֵב אֶל פַּס הָאוֹר שֶׁנִּגְלָה
כְּשֶׁמֵּאָחוֹר הַהֲבָנָה
שֶׁהַצֵּל הֲכִי אָרֹךְ נוֹפֵל כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה.
 
מה שיש עכשיו – ספרו השני של ליאור מעין זוכה פרס כליל לאקופואטיקה הוא ספר של הלך המביט בפליאה בעולם.
 
"כל השירים מתרחשים ברגע הזה, כמעט לעיני הצופה... ,לא, לעיני הקורא. זו הסיבה שהספר נמצא ראוי לפרס. כל שיר הוא עצירה במקום כדי לראות מה יש. לעצור את מירוץ ההכרה כדי להיות בהוויה." (מנימוקי הפרס).