בטקסטים אלה, הנעים בין מסה, כתבה עיתונאית, מניפסט, סיפור קצר, שירה ושירה בפרוזה, מסמן וולבק בכתיבתו החדה, המחוספסת והלקונית את המתווה הראשוני של עולמו: השמים ריקים, המבטים אבודים, הזמנים מתים. אבל הספרות, מבטיח וולבק, עומדת בכול ומסתגלת לכול, היא מפשפשת באשפה ומלקקת את פצעי הצער.

"כל אדם מסוגל לייצר בעצמו מעין מהפכה קרה."
מדריך הישרדות למשורר צעיר; סקס וירטואלי בעידן שלפני האינטרנט; הארכיטקטורה המודרנית ושירת התנועה המופסקת; רשמים מביקור ביריד הפורנו; עיירה גרמנית בדרום ספרד; גמלאים צעירים בכפר נופש; קריאה גנובה במכתב של זר במטרו; התיאוריה של המסיבה; ז'אק פרוור, הקולנוע האילם ועוד.


להישאר בחיים הוא ספרו השני של מישל וולבק. הספר ראה אור לראשונה ב-1991, שלוש שנים לפני פרסום הרומן הראשון שלו "הרחבת תחום המאבק". מאז יצא הספר בכמה מהדורות ונוספו לו טקסטים אחרים שהתפרסמו במהלך שנות התשעים.