הזכות לפרטיות אינה רק פרי התפתחות היסטורית, כלל משפטי או נגזרת מעשית מתיאוריות על הגנת היחיד וצרכיו האינטלקטואליים והפסיכולוגיים: זו זכות הנוגעת למקומו של הפרט בחברה, ועל כן היא פוליטית מיסודה.
 
 
לאורך ההיסטוריה עמדה הזכות לפרטיות במוקדן של מלחמות פוליטיות מתמשכות על שליטה, חירות וידע: מול כוחות התומכים בתרבות של מעקב ובפרקטיקות המאפשרות את צמיחתה, עומדים כוחות המבקשים להגן על הפרטיות ועל כן מתנגדים להסדרה ולהטמעה של טכנולוגיות מעקב. ספר זה, המשלב אלמנטים מתחומי המשפט, התיאוריה הפוליטית והסוציולוגיה של הטכנולוגיה, מבקש להציע סדר יום מחקרי חדש לדיון בפרטיות דרך הפריזמה של הדרמה הטכנולוגית המתחוללת בזירת המידע, ובעיקר באינטרנט.
 
בדרך למימושה הפוליטי של הזכות לפרטיות, הדרמה הטכנולוגית מציבה על הבמה שני כוחות מנוגדים: מחד גיסא שחקנים רבי השפעה הפועלים להטמעת הנורמות החברתיות המאפשרות מעקב ותומכות בו; מנגד, כוחות לא מבוטלים הנאבקים להציב מחסומים להתבססותה של חברת המעקב. חלק מהמתנגדים פועלים במסגרות ממוסדות, תוך שימוש בכללי המשחק המקובלים, ואילו אחרים פועלים במסגרות לא ממוסדות.
 
לצד טקטיקות פעולה כמו סירוב לתת טביעת אצבע במקום העבודה, שבירת מצלמות מעקב או חבישת מסכות המונעות זיהוי באמצעים ביומטריים, הספר דן באסטרטגיות פעולה והתנגדות כגון יצירת מערכות משפטיות וטכנולוגיות המאפשרות פעילות מקוונת אנונימית, או הדלפת מידע מסווג על שימושים שלטוניים ומסחריים בטכנולוגיות מעקב. הספר מציע מסגרת תיאורטית המאפשרת ללמוד ולהבין פעולות של התנגדות למעקב בהקשר הפוליטי הרחב של זירת המידע.
 
ד"ר מיקי זר היא חוקרת משפט וטכנולוגיה, מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.