"קצה העיר. שם כבים עשבים עצובים,
הרוחות לא נושבים, הריחות לא טובים,
ציפורים לא שרות שם, חוץ מעורבים-
יש רחוב שהיה בו הלורקס."

ילד המגיע בעקבות חרושת שמועות לבית מוזר בו מתגורר אדון זקן בשם "אז" שמספר את הסיפור אודות הלורקס, יצור שהתרעם על כריתת עצי הסריכים, ומדבר בקולם, כיוון שלעצים עצמם אין קול. הסריכים הופכים במהרה למוצר מבוקש ונכרתים בזה אחר זה, והלורקס מופיע בכל פעם ומודיע כי החיות החלו לעזוב את האזור בגלל ששטח המחיה שלהם מושמד.
לבסוף, כאשר העץ האחרון נכרת, יער עצי הצופולה הופך לשממה ריקנית, והלורקס עוזב גם הוא. נשאר רק אז לבדו, במקום קודר וחסר חיים.
 
בספר הזה מביע דוקטור סוס את דעתו, בדרכו הגאונית, שובת הלב, נגד התיעוש המופרז והרווחים הגדולים של ברוני התעשייה בארצו, ובעד שמירת הסביבה הטבעית.
 
 רודולוף פלש, מגדולי מבקרי ספרות הילדים בארצות-הברית, כתב: "דוקטור סוס מתגלה כאחד הסופרים הקלאסיים של ימינו. מה עושה את ספריו לבני אלמות? יש בהם שטף לשוני והבנה מעמיקה כלפי דמיונו היוצר של הילד, יש בהם משהו בלתי-ניתן-להגדרה, ההופך את דוקטור סוס לגאון".