בעולם הספורט, בוסמן הוא מעמד משפטי שפירושו שחקן חופשי, זר הנחשב למקומי. בכדורגל של שבת בשכונה, מדובר ב”שחקן על תנאי, נוכח־נפקד, חותר להכות שורש אך אין לדעת מה יעלה בגורלו. בוסמנים באים והולכים בלי שזוכרים את שמם.”
 
אלא שהבוסמן הזה לא במהרה יישכח. כשהוא מגיע למגרש נסחף המספר אל יריבות קמאית, שזולגת אל מאבקו הנרפה לסיים את התואר השני ולהפוך לאדם בעולם. במהלכה, הזניח נוגע בקיומי שעה שנופים גיאוגרפיים ואנושיים חדשים נחשפים, בדרך להתקפה האחרונה. זוהי מחווה אינטימית לקבוצות חובבים, וגם מפגן הזדהות עם הלכודים במסדרונות האקדמיה בכבלי דחיינות. אך יותר מכול מפנה פיין – בעלילה מפתיעה ולשון ממזרית – מבט מקורי וחד־אבחנה אל האופנים הסמויים שבהם אנו נזקקים לאחר כדי לעשות דברים מסוימים – וכדי להימנע מאחרים.
 
ספרו הראשון של יונתן פיין, “משוחרר” (כתר), זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים, פרס הרי הרשון ובמלגת בוסתן של הספריה הלאומית.