גּוּר זְאֵב לֹא רוֹצֶה עֶזְרָה מֵאַף אֶחדָ.
הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לבְַד.
אֲבָל כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ אָבוּד וּבוֹדֵד בְּלַיְלָה צְפוֹנִי קַר וּמֻשְׁלָג,
הוּא מְגַלֶּה שֶׁלִּפְעָמִים כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחָבֵר שֶׁיּוֹשִׁיט לָנוּ יָד.
 
סִפּוּר מַבְרִיק עַל כֹּחָן שֶׁל עֶזְרָה וּנְתִינָה מֵאֵת יוֹצְרֵי הַסְּפָרִים הָאֲהוּבִים:
'האָרְַיהֵ שׁבֶּפִנְיִם', 'קֶוִין הַקּוֹאָלָה תָּקוּעַ לְמַעְלָה', 'שְׁניֵ סְנאִָים ואְִצטְְרֻבּלָ'.